היום הגדול הגיע! קמתי ב5 בבוקר התלבשתי ושתיתי מים. בשל החום לא לקחתי אפילו ז'קט. ירדתי לחכות לחברים שהסיעו אותי. הגענו לאזור הזינוק והיו כמויות עצומות של רצים ומכוניות כמעט ולא מצאנו חנייה אבל בסוף הכל הסתדר. הגענו כשעה וחצי לפני הזינוק והיה מזג אוויר מעולה. הצטערתי שאנחנו לא מזנקים בשש וחצי מפני שברגע שהשמש עלתה התחיל להיות קצת חם.

היה מדהים לראות את כמות הרצים בכל המקצים. ישראל מעצמת ריצה! החבר שבאתי איתו רץ במקצה לפני אז הלכתי להתחמם. התחממתי טוב טוב כמו בספרים כדי לצמצם את הסיכוי לפציעה. בחימום הרגשתי שריר תפוס במפשעה- שריר שמעולם לא נתפס לי בעבר. אחרי כמה מתיחות הוא השתחרר. חשבתי שאתרגש פחות אבל כנראה שאין מה לעשות וטבע האדם הוא כזה.

אחד הדברים הכי כייפים שהיה היום היה לפגוש אנשים שאני מכיר. פגשתי אנשים שעבדו איתי באל על, בחו"ל, אנשים שרצו איתי בעבר. סמג"ד שלי לשעבר ופקוד שלי מהמילואים ואפילו חבר מהסדיר שאיתו רצתי והוא עזר לי מאד לסיים את הריצה. תודה נחום!

בתחילת הריצה נחום החבר אמר שהוא רץ בקצב של קצת פחות מ6 ק"מ לדקה. זה קצת איטי ממה שאני רגיל אבל אמרתי שנרוץ ביחד ובמידה וארגיש שאני יכול תמיד אפשר לרוץ קדימה. ההתחלה הייתה מאד איטית כי  כש4000 איש מתחילים ביחד לוקח זמן עד שהדבוקה קצת נפתחת . ההתחלה מאד הטרידה אותי כי בסתר ליבי רציתי לרדת מהשעתיים אז דחפתי קדימה וחיפשתי את הפייסר של השעתיים (פייסר=מכתיב קצב-מישהו שרץ בקצב מסויים והוא מסומן כך שמי שרוצה לרוץ בקצב הזה נצמד אליו) עברנו פייסר של 2:30 , 2:20, 2:10 ואפילו ראינו אחד של 1:50 אבל את הפייסר של השעתיים לא ראינו.

כ7-8 ק"מ מתחילת הריצה אמרתי לעצמי שנרד מהחלום של לרדת מהשעתיים ופשוט נרוץ בכייף ונהנה מהדרך הרי לפני חודש וקצת בקושי רצתי 10 ק"מ.  מאותו רגע באמת המתח קצת ירד ונהנתי יותר מהריצה. דיברתי עם נחום, נתתי כיף לילדים שעודדו אותנו בצד. עד לק"מ ה16 הכל היה טוב אבל אז הרגשתי שאני מתחיל להתעייף וגם התחלנו לרוץ  בשמש. מזל שנחום היה לידי ולכן התביישתי להפסיק. באזור הק"מ ה18 שמתי לב שיש לנו עוד 3 ק"מ וכ18 דקות עד לשעתיים! כלומר זה אפשרי… האצתי בנחום אבל אני בעצמי לא הצלחתי להגביר את המהירות .

בישורת האחרונה כ1.5 ק"מ מהסוף ניסיתי להגביר אבל פחדתי שהגוף לא יעמוד בזה ובסוף אתעלף מטר מקו הסיום. רצתי במהירות שחשבתי שאוכל להחזיק עד הסוף. בדרך עוד התעכבתי קצת בתחנת חלוקת המים. אמנם ראיתי את חלום הירידה משעתיים בחצי מרתון נגוז למרות שהגעתי מאד קרוב אבל בהתחשב בכל הנתונים: הפציעה, החום, הפתיחה האיטית אני מאד מרוצה בעיקר כי שיפרתי את התוצאה בכ5 דקות ואני חושב שאני גם מאד קרוב להימור שלי בפייסבוק של חברת GU כך שאפילו אולי אזכה בפרס קטן.

לסיכום הייתה ריצה לא קלה אבל עם קצת עזרה מחבר וכוח רצון עשינו זאת בגדול!

התוצאה הלא רשמית 2:00:33  ממתין לתוצאה רשמית.

מרתון הנה אני בא!

שתהיה לכולנו שבת שלום!

IMG_0185[1]