הריצה היום הייתה ממש מבחן נחישות. כבר כתבתי בעבר שאני לא ממש אוהב ריצות ערב וגם לריצה הזאת יצאתי בחוסר חשק. למזלי היה מזג אוויר מעולה לריצה טיפה קריר ללא רוח. הריצה היום הייתה אבן דרך רצינית בדרך לחצי המרתון בעוד שבועיים וחצי.

כדי להפחית את כמות הסיבובים בפארק הלאומי הוספתי עוד ק"מ לפני שהגעתי לשם ע"י ריצה על דרך השלום, פנייה לכיוון הפארק אך במקום להכנס לפארק המשכתי כמעט עד אצטדיון וינטר ורק אז נכנסתי לפארק. למרות זאת עדיין הייתי צריך לעשות 2 וחצי סיבובים בפארק.

הכניסה לפארק הייתה דרך האזור המיוער. בכניסה לאזור ישב בחור צעיר לבוש בשחור ולידו כלב. בתחילה קצת חששתי אבל אז ראיתי שהכלב קשור. המשכתי מעט ואז באה מולי בחורה צעירה שבברור ראו עליה שהיא חוששת וחשבתי לעצמי איזה מצב הגענו שאנשים חוששים ללכת בפארק ציבורי בשעה 8 בערב.

בתוך הפארק היו קצת יותר אנשים ולא הייתה הרגשת פחד. יש הרבה זוגות של דתיים שיוצאים ל"דייטים" בפארק מכוון שזה מקום ציבורי ואז הן חשש להתיחדות (או משהו בסגנון) היום היו גם הרבה זוגות של בנים דתיים והתפלאתי האם גם הם בסוג של דייט 🙂

סימן נוסף לכך שהגעתי לנפחים יחסית ארוכים הוא שיש לי פצעים בפטמות (כן קראתם נכון). זאת תופעה ידועה בריצות ארוכות הנגרמת בשל שילוב של זיעה והשפשוף עם החולצה. זה התחיל בריצה ביום שישי ולא טיפלתי בזה ואז אחר הצהריים הלכתי לשחק כדורעף וזה החמיר. למזלי היו לי בבית (מריצות העבר) מדבקות מיוחדות ששמים להגנה . כשרואים בחור ללא חולצה ועם 2 מדבקות על הפטמות זה דיי מצחיק…

סה"כ רוב הריצה הרגשתי טוב והקצב היה סביר אפילו היה שלב שהרגשתי שנכנסתי למן מצב נפשי שהוא סוג של ניתוק מהגוף כזה שמאפשר ריצה מאד ארוכה כי הגוף רץ בסוג של אוטומט אבל מהק"מ ה13 הרגליים התחילו לכאוב והשרירים עשו קולות של תפוסים וכל הדרך חזרה (וגם קצת לפני) היתה סוג של מלחמה לא לוותר ולא להפסיק. אפילו בתוך רמת אפעל כשנשארו לי עוד 600 מ' היה מאבק פנימי של לחתוך מהדרך הקצרה או לרוץ כמתוכנן. אני בטוח שמי שראה אותי ראה שאני כבר דיי גמור ודיי סובל.

אני שמח שעמדתי בפיתוי ולא נכנעתי והשלמתי את הריצה. זה אימון מעולה של משהו שיכול לקרות בחצי המרתון ואפילו במרתון.

חזרתי הבייתה ישר לאמבטיה קרה שאמורה לעזור לשחרר את השרירים התפוסים. סה"כ 15 ק"מ בקצב 6 דקות לק"מ.

 

עוד יומיים יש לי ארגומטריה – תאחלו לי בהצלחה. אדווח איך היה בפוסט הבא.

לילה טוב!