חודש עבר מאז אמסטרדם. חודש שבמהלכו רצתי ריצות קלות (חוץ ממרוץ תנ"ך- תש"ח) והרשתי לעצמי לאכול עוגות, פיצוחים ולשתות בירה בכמויות גדולות יותר מבעבר. אמנם זה לא ניכר במשקל אבל הרגשתי "שמן" והחלטתי לבדוק מה מצב הכושר בעיקר מפני שהתחייבתי ללוות חברה יקרה בחצי מרתון תל אביב.
החלטתי לרוץ כמו בספר 2 ק"מ חימום, מתיחות, 10 ק"מ ריצה ואז 2 ק"מ שחרור. אמרתי לעצמי שאם ארוץ 55 דקות אהיה מרוצה. קצב 5:30 עשר שניות מהר יותר מהקצב מרתון.
אז היום קמתי ברבע לחמש! בחמש ורבע יצאתי לכוון הגן הלאומי 2 ק"מ חימום. התחלתי כמובן לאט אבל פתאום ראיתי שאני בקצב 5:38 חשבתי לעצמי שאולי זה בגלל שקצת קר אז הגוף רוצה להתחמם. הגעתי לפארק עשיתי מתיחות קצת הכנה מנטלית – בכל זאת קצת יותר מ3 סיבובים ויצתי לדרך.
מסתכל בשעון הקצב 4:30!! אומר לעצמי תרגיע לפני שתקבל התקפת לב אבל מצד שני מאד שמח וממשיך לנסות להשאר באזור קצב 5 כמה שאוכל (זאת לא שיטה טובה לריצה אבל החלטתי לנסות). ממשיך לרוץ מסיים ק"מ ראשון ב4:50 ממשיך באותו מומנטום ומסיים שני בקצב 5:08 מאד גאה אבל מתחיל להרגיש קושי. תוך כדי הק"מ שלישי מתחיל להרגיש שהאנרגיה פוחתת (מסביר לעצמי שבכל זאת זה כבר 5 ק"מ כולל החמום ולכן קשה לי) . חושב לעצמי שלוץ 10 בלבד ולא כחלק ממרוץ ארוך פתאום נראה מה זה קשה וארוך 🙂
מיד נוזף בעצמי רצת כבר יותר מהר ויותר רחוק תפסיק להתבכיין! מסיים ק"מ שלישי בקצב 5:13. זה עדיין 17 שניות מהר יותר ממה שתכננתי זה מעודד אותי וגם נקודת השבירה עוברת. שם גז ומסיים ק"מ רביעי בקצב 5:01! בנקודה זאת מתחיל לדמיין שאולי אוכל לשבור את השיא שלי שעומד על 50 דקות (קצב 5:00). לצערי כמו שלמדתי באימונים למרתון כל שניה מהירה משולמת בהמשך ולכן ק"מ החמישי מסתיים בקצב 5:10 וק"מ שישי בקצב 5:14!
עוד 3 ק"מ- סיבוב אחד וזהו יאללה תן גז אני מדרבן את עצמי.מסיים ק"מ שביעי בקצב 4:55! – ק"מ שמיני 5:07 – ק"מ תשיעי 4:55 וק"מ עשירי ב4:41 אחרי שדפקתי ספרינט של 500 מ'!
מתפלל בליבי שכל הקטעים שירדתי מקצב 5 מבטלים את אלו שרצתי מעל קצב 5. עוצר את השעון על…. 50.15 ! חסרו לי 16 שניות לשפר את השיא!!!
אם ככה אני רץ אחרי חודש של התפדלאות וזלילה בעזרת אימונים טובים אני בטוח משפר ובגדול!
איזה אושר- אני עדיין בכושר!
מה שחשוב עכשיו זה לשמור על הכושר הזה ולא לרדת ממנו כדי שבבוא העת אוכל להמריא ממנו קדימה!
שיהיה יום טוב!