מתעורר ב2:00 בלילה בפעם הראשונה מזה זמן רב שלא בשביל לצאת לריצה. מתלבש ומתארגן בחושך כרגיל למרות שאשתי סגרה את דלת חדר השינה. מחפש את בגדי הריצה על הספה ואז קולט את הג'ינס והטי שירט. מתלבש במהירות. בתוכי מתחיל להתעורר מין זמזום של התרגשות. מתחיל להבין שאני בדרך למרתון הראשון שלי!
התארגנות אחרונה ואני מוכן. מקווה שלא שכחתי כלום- מעניין איך תמיד למרות אלף בדיקות ועבודה עם רשימות מסודרות יש את החשש הזה.
לפתע אני מרגיש צמא – ההתרגשות מתחילה להשפיע. נותן נשיקה לילדים המדהימים שלי (הם כאלו מתוקים כשהם ישנים). נשיקה לאשה. אומר לה תודה על הכל (חושב מה היא תגיד על המכתב שהשארתי לה בסלון). המונית מגיעה מוקדם יורד למטה והופ אנחנו בדרך לנתב"ג… עובר את כל התהליך של בטחון, צ'ק אין וכו… יחסית מהר. היה רגע של חשש כשהטרולי שלקחתי למטוס הראה 8.5 ק"ג במשקל ומותר רק 8 ק"ג אבל הדיילת היתה נחמדה ולא אמרה כלום.
עושה סיבוב בדיוטי פרי ואז נזכר שצריך לאסוף את הכרטיס של הביטוח. טוב שנזכרתי כי היה שם תור ארוך. נפגש עם שאר חבורת אמסטרדם של הקייטנה ואז שם לב שהסוללה שלי כמעט ריקה. כנראה שלא נטענה בלילה. קובעים להפגש בשעה מסוימת ואז ללכת לגייט. בינתיים תופס פינה ליד שקע ומטעין את הטלפון.
אנחנו נפגשים בשעה היעודה עושים סלפי שולחים לחברי הקייטנה וניגשים לשער היציאה. עולים למטוס ואז אני מגלה שאני ליד החלון אבל בלי חלון! איזה באסה. בינתיים החלטתי לשים את הטלפון במצב טיסה כדי שלא תתבזבז הסוללה.
אני שומע מוזיקה, רואה סרט, אוכל מנמנם קצת והופ אנו נוחתים באמסטרדם!
היום הראשון באמסטרדם
נוחתים באמסטרדם, עוברים בקורת דרכונים, אוספים את המזוודות ויוצאים לחפש איפה קונים סים מקומי וכרטיסי נסיעה מוזלים (בהנחה של המרתון). קצת מתבחבשים אבל לבסוף מוצאים הכל. אני לא קונה סים מקומי מפני שלמרות שהיה במצב טיסה הסוללה של הנייד שלי התרוקנה!
איילת, אלון בעלה ואני יוצאים לחפש את התחנה של האוטובוס שמוביל למלונות שלנו. מסתבר שהכרטיס שקנינו לא כולל נסיעות לעיר מהשדה (ובחזרה). קנינו כרטיס ונסענו לעיר. הגענו לככר ליידספליין שם אנו מתפצלים למלונות שלנו. מגיע למלון שלי שידעתי מראש שהוא מלון קטן ומשפחתי עם גרמי מדרגות הולנדים טיפוסיים (כלומר בשיפוע מאד חד). ידעו שם שאני בא לרוץ את המרתון בכל זאת שיכנו אותי בקומה ה3! כמובן שהמלון היה מלא ולא היה ניתן להחליף חדר. מכוון שלא רציתי להסתובב בעיר ללא טלפון. החלטתי לצאת לריצה ובזמן הזה הטלפון יטען. ידעתי שהפארק קרוב מאד למלון. התלבשתי ויצאתי לרוץ בפארק שבו גם עובר חלק מהמרתון.
בחוץ היו 6 מעלות ומעונן הייתי אמור לרוץ 12 דקות ריצה קלה ו 13 דקות בקצב מרתון. מרוב שהיה קר או מההתלהבות רצתי את כל ה25 דקות בקצב מרתון!
חזרתי למלון התקלחתי והלכתי לחפש משהו לאכול וסים מקומי. לאחר מכן רציתי לקפוץ לחנות דקתלון שהיא "המקדש" כל כל חובבי הספורט. לקח לי קצת זמן למצוא סים מקומי אכלתי נקניקיה ונסעתי במטרו לדקתלון. זאת היתה הפעם הראשונה שלי בחנות ושמעתי עליה כל כך הרבה כך שבאתי עם הרבה ציפיות. לשם שינוי לא התאכזבתי. החנות גדולה מאד עם ציוד להרבה מאד ענפי ספורט במחירים מצחיקים.
הסתובבתי כמו ילד בחנות צעצועים כשאני מפחד שככל שאשאר בחנות כך אקנה עוד דברים. בסוף קניתי כמה פריטים לאשתי, לילדים לחבר וכמובן לי. צריך לבוא מוכנים לחנות הזאת. לא נורא כך נשאר לי טעם של עוד.
לאחר מכן הלכנו לאכול במסעדה איטלקית זולה וטעימה מאד באזור של המלון שלי. חזרנו עייפים אך מרוצים.
סיכום יום -למרות ההתחלה הצולעת המשך היה חיובי!
נתראה מחר!