במהלך החופשה בברלין אמנם לא רצתי כפי שתכננתי אבל כל ההליכות, הירידות והעליות מרכבת התחתית היוו אימון מצויין והרגליים תפוסות במקצת. יצאתי לריצה "קצרה" כדי לשחרר קצת את הרגליים.

כרגיל רצתי לכוון הפארק הלאומי שלפתע נראה לי קטן (לעומת הפארק בברלין) אבל לא פחות יפה.  לצערי נתקלתי בכמויות הלכלוך שהשאירו בני ישראל בחוגגם את היציאה ממצריים. כל הפארק היה מלא שקיות זבל, בקבוקי פלסטיק וניירות מסוגים שונים.

במהלך הריצה הרהרתי על נושא שמציק לי כבר דיי הרבה זמן וזה שירות המילואים שלי. למרות שיכולתי להשתחרר ללא כל בעיה (בגלל הצנתורים שלי- ראו דף אודותיי ) אני משרת בתפקיד יחסית בכיר באחת ה"חטיבות" של פיקוד העורף. בעבר שירתי כמפקד פלוגה במשך 6 שנים ומאד אהבתי את התפקיד. מאז המלחמה אני חש שאיבדתי את המוטיבציה וההתלהבות שהיו בי בעבר לפני כל מילואים. בהתחלה חשבתי זאת עייפות החומר לאחר 41 ימי מילואים שעשיתי בשנה שעברה אך ככל שחלף הזמן התחושה לא השתנתה והמוטיבציה לא חזרה. כנראה שמיצתי.

החלטתי שאני משתחרר ממילואים ואתקשר להודיע למפקד שלי על כך.

ההחלטה על נקיטת היוזמה הכניסה בי אנרגיה וסיימתי בסוף ריצה של 10 ק"מ בקצב של 5.26 דקות לק"מ שזה זמן ממש טוב עבורי.

 

שיהיה לכולם חג אביב שמח עם הרבה יציאות לחירות!